מי שעוקב אחר החדשות או מי שעוסק בתחום ההייטק בוודאי מודע לתהליך המדאיג שמתחולל שם.
למען האמת, המשבר היה כתוב על הקיר, אך בסביבה שבה הקרנות והמשקיעים בטירוף אחר השקעות חדשות די הגיוני שנראה את המשבר הזה קורה.
ושוב זה מחזיר אותנו למשפט האלמותי של וורן באפן שאמר: "אני מפחד שכולם תאווי בצע ואני תאוו בצע שכולם מפחדים"
ללא ספק היינו בתקופה של תאוות בצע, הכוונה של הרצון להשקיע בכל דבר שזז.
אז מה קורה בענף ההייטק?
ראשית אנחנו רואים דיווחים על קיטון בהכנסות דרך דוחותיהן של החברות ההייטק הציבוריות (החברות שלהן המניות נסחרות בבורסות השונות.
אך מה שאנחנו לא יודעים זה לגבי החברות הפרטיות- כל הסטרטאפים למיניהם, ששם לא ניתן לדעת מה מצבם.
אולם מהתבוננות פשוטה קל להבין שהטירוף שם הוא לא כל כך הגיוני.
למה הכוונה במושג "טירוף"?
שמתם לב שלאחרונה היו הנפקות רבות במיליוני ומיליארדי דולרים? איך זה הגיוני שבטווחי זמן קצרים חברות רבות מונפקות לציבור כמעין גל ששוטף אותנו?
חברות סטארט אפ חדשות מונפקים ומגייסים השקעות לפי שוויים מטורפים… בהתבוננות קלה זה די מזכיר את בועת הדוט קום בשנות ה2000, אותו טירוף שהיה סביב חברות האינטרנט שהתפוצצה לכולנו בפרצוף.
כאן זה קצת ישונה מכיוון שהחברות הללו אכן מציגים רווחים והכנסות להבדיל מאותה הציפייה שהיתה בשנות ה2000.
מי שמעוניין להבין יותר בנוגע למשבר הנ"ל אני מזמין אותו להאזין לפרק הפודקאסט שלי הערכות שווי מניות (סדרה של 3 פרקים שסוקר את כל הטרופים שהיו בשוק מהמאה ה 17 ועד לימינו אנו..)
וכעת לעניין המשבר כיום בענף ההייטק:
אני אתן דוגמה, ישבתי השבוע עם בחורה שעובדת באחד מהתפקידים הבכירים בחברת הייטק מזה מספר שנים (די מההקמה), היא מספרת לי שהחברה הוקמה ב 2016 ושכיום היא מונה כ-200 עובדים (200 עובדים ב 6 שנות פעילות!!! זה מטורף).
חשוב שנבין חברים אנחנו מדברים על חברת הייטק, כן? זה משכורות שהם טיפה שונות ממה שאנחנו מכירים במשק, להחזיק מנגנון ככזה עם עובדים שלא משתכרים ב שכר מינימום +תווי חג זה לא סיפור פשוט, רק לסבר את האוזן חברה בסדר גודל כזה צריכה לשלם כל חודש משכורות של לפחות 3 מיליון ש"ח כל חודש, וזה לפני כל ההוצאות התפעול הנוספות וכו..
בכל אופן, אני כמובן מחמיא על כך ושואל מה החברה עושה, ותשובתה הייתה שהחברה מפתחת ומשווקת משחקים לסמארטפונים, היא אפילו סיפרה לי על משחק אחד שאני מכיר מהפרסומות, אמרתי מעניין, ושאלתי מאיפה ההכנסות להחזיק דבר כזה, והיא ענתה: פרסומות ורכישות מהאפליקציה… רכישות מהאפליקציה שאלתי? כמה כבר רכישות יש? אז היא הצדיקה אותי ואמרה אכן אין הרבה רכישות ועיקר ההכנסות מהפרסומות, המשכתי להתעניין ושאלתי, כמה כבר מקבלים מהפרסומות?!?! איך מכסים רק את שכר העובדים?!?! כאן כבר כמובן היא לא ענתה ודי הסכימה איתי שזה קצת הזוי…
עכשיו כמו שאתם מבינים זה רק חברה אחת, יש כאלה עוד רבות וטובות, כעת אתם בטח שואלים אז אם היא לא רווחית, מניין הכסף שמצליח להחזיק עד כה את החברה מעל המים?
בשנים האחרונות היינו עדים להנפקות בשווים גבוהים מאוד של חברות סטארט אפ צעירות, גיוסי עובדים מסיבים והנפקות של חדי קרן (unicorns) חדשות לבקרים.
לצורך ההנפקות, נכנסים לתמונה גורמים מממנים (קרנות הון סיכון, משקיעים וכו) והזרימו כספים ביד רחבה לחברות הללו,
חלק מהכספים היו גם עבור מסיבות וחופשות לעובדים…
וכיום אנו רואים די האטה בגיוס השקעות לסטארט אפים וקרנות שהזרימו די סוגרים את הברז ובזבוז הכספים המיותר, הקרנות והמשקיעים באים בדרישה להתייעל ולפטר עובדים. בחלק לא קטן מהמקרים, החברה נסגרת וכל העובדים מפוטרים.
עכשיו אם נחשוב על זה, כיום רוב הדירות המושכרות בתל אביב והמרכז הם לאותם עובדי הייטק, הרי מי יכול להרשות לעצמו להשכיר מלונה 2 חדרים במרכז תל אביב ב 9,000 ש"ח? מה יקרה אם אותם העובדים האלה יפוטרו בגל גדול של פיטורים בתחום??
או גרוע מכך, הרבה מהמשכנתאות המטורפות שנלקחו פה בשנים האחרונות (זוגות שלקחו גם 2 מיליון שח משכנתא או יותר) לאחר שיפוטרו מה יעשו אז ? כיצד יוכלו לעמוד בהחזרים החודשיים שרק הולכים וגדלים בעקבות העלייה בריבית ובמדד.
לפני שאנחנו מנבאים שחורות, חשוב לנו להבין את גודל החשיפה, כמה עובדי הייטק יש בסך הכל במדינה? כלומר כמה חשיפה יש לנו לסיכון הזה.
אז המספר נכון ל2021 הוא 385 אלף עובדי הייטק שהם 11.1% אחוז מכלל העובדים במשק.
חברים זה המון!!!
במידה ויש מיתון קטן אנחנו מדברים על 100 אלף מובטלים מהסקטור הזה, במקרה של משבר עמוק אנחנו מדברים על רבים נוספים.
התמריצים הממשלתיים כבר מוצו בתקופת הקורונה. מה שמאיר הרבה פחות חמצן בכרית הבטחון הממשלתית.
נו בטח תגידו אז הממשלה תיקח עוד חוב, זו בהחלט אפשרות, אך חשוב לזכור שהאפשרות הזו תעלה לנו הרבה כסף.
לכן חברים בתקופה זו ישנם הרבה סימנים שמובילים אותנו להבנה שהמשבר הבא הוא בלתי נמנע ודי קרוב, אגב פרסמתי ב 2020 בשיא הקורונה, הרצאה שמסבירה את העלות של התהליכים הממשלתיים וכמה שאנחנו נשלם עליהם בעתיד, אותו עתיד שאנחנו רואים היום קורה.
ממליץ לכם לצפות בו.
מה עלינו לעשות? עלינו להיות עם האצבע על הדופק, ולראות את המגמה בענף וכיצד היא תשפיע עלינו. כי במידה ויהיו גלי פיטורים רחבים אין ספק שיהיה זעזוע במשק, ייתכן ואפילו ירידת מחירים קלה נוכל לראות במספר מגזרים, כולל מגזר הדיור…
שימו לב.