איך ניתן להערך מבעוד מועד כדי לא להפסיד כספים כתוצאה מהעלייה הצפויה.

הידעתם שעליית הריבית לא רק משפיעה על ההלוואות שלנו בכך שהיא מייקרת אותן, אלא למעשה אנחנו הולכים להרגיש את זה ברבדים נוספים ביום יום שלנו.

לגבי הנושא של ההלוואות אני חושב שאין הרבה מה להרחיב, הרי כאשר הריבית  (מחיר הכסף) עולה כך גם ההחזר שלנו (במידה וההלוואה צמודה לריבית הפריים של בנק ישראל – הסבר על ריבית הפריים ניתן למצוא במאמרים נוספים של המשרד).

מנגד, מי שלקח הלוואות עם ריבית קבועה בזמן שהריבית הייתה בשפל בהחלט יכול להרוויח מכך.

בעוד שלריבית יש גבול עליון שהיא יכולה להגיע עליו (ריבית טבעית), והוא נע סביב 2.5%-3%, לגבי המדד (אינפלציה, עליית מחירים) אין ודאות שכזו.

אומנם בנק ישראל שואף להיות בטווח סביר של אינפלציה בין 1% ל- 3% , אך יחד עם זאת כידוע היו שנים בהם לא הייתה עמידה בטווח, וערך הכסף ירד.

לאור העובדות שציינתי לעיל, המלצתי הראשונה היא לסגור הלוואות שהן צמודות למדד, ניתן לעשות זאת כנגד לקיחת הלוואה לא צמודה על מנת לסגור את ההלוואה הזו ובכך להקטין את החשיפה שלכם לעליית המחירים המתמשכת והאי וודאית שלפנינו.

כעת איך הנושא הזה של הריבית משפיע על חיינו מעבר להחזר ההלוואות שלנו?

ככלל אחת הסיבות שהריבית עוזרת להילחם באינפלציה, והיא מהווה את הגורם הממתן את עליית המחירים, היא למעשה קטנת ביקושים לצריכה.

רגע נעשה סדר, אינפלציה (כלומר עליית מחירים מתמדת) נוצרת מעודף ביקוש למוצרים ושירותים שונים. למעשה מדובר בהציע וביקוש. יש רצון לצרוך- הביקוש עולה, המחירים מגיבים בעליה. כעת משהריבית עלתה, הנטייה לצרוך תקטן, כלומר אנחנו נעדיף לחסוך יותר מאשר לבזבז, כי אם נפקיד את הכסף בבנק נקבל עליו ריבית (תשואה).

ברגע שהריבית עולה, הציפייה היא שאנשים יצרכו פחות, ובכך הביקושים למוצרים ירדו, ברגע שהם יורדים גם עליית המדד (אינפלציה) צפויה להיעצר ואולי לרדת.

המצב הפעם מעט שונה, כי כל מה שקורה פה, קורה בכל העולם, זה לא שרק בארץ המחירים עולים, אנחנו רואים תופעה גלובלית, של עודפי ביקוש, עליית מחירים ועליית ריבית בו זמנית.

כעת יכולים לקרות 2 מצבים שאנחנו חייבים לשים לב אליהם:

1. במקרה הראשון- תרחיש חיובי: החברות בשוק ימשיכו לצמוח, הריבית תשמור על רמתה הטבעית (אזור 2.5-3%) והאינפלציה תתייצב. במצב כזה לא צפויה לנו איזה שהיא האטה או מיתון לחשוש ממנו, ומצב העסקים צריך להיות וודאי ורגוע יותר בטווח הרחוק.
2. המקרה השני והפחות נעים הוא שבמידה ולאחר העלאת הריבית אנו צופים בקיטון ברווחי החברות, זה אומר שאנחנו מתחילים בהאטה במשק, המצב עלול להיות מסוכן, שכן הרבה מהחברות לקחו הלוואות זולות בתקופת הריבית האפסית, וכעת קורים 2 דברים, גם ירידה בהכנסות והרווחים (כתוצאה מהירידה בצריכה), וגם התייקרות של החזר ההלוואות שלהן.

זה המצב המסוכן, משום שהוא עשוי לגרום לכך שהרבה חברות יגיעו מהר מאוד לחדלות פרעון, דבר שיוביל לפיטורי עובדים, פיטורי עובדים ימשיכו להקטין את הצריכה, כי לאנשים יש פחות כסף להוציא, הביקושים כפועל יוצא תהיה ירידת מחירים, או במילים אחרות סטגפלציה- מצב שהכלכלה מתכווצת.

לכן עלינו להמשיך ולעקוב אחר המגמות המאקרו כלכליות במשק, לשים קצת כסף בצד למקרה והדבר אכן יתרחש, ולצמצם כל התחייבות שצמודה למדד.