״בנק ישראל הוריד החודש את הריבית לרמה של 0.25%….״
אנחנו שומעים דיווחים אלה חדשות לבקרים או ליתר דיוק, 8 פעמים בשנה. לעיתים הבנק מעלה מוריד או משאיר ללא שינוי את ריבית בנק ישראל.
אך מזה אומר עלינו? כיצד זה משפיע עלינו? מזו הריבית הזו ואת מה היא מייצגת? מה מטרת וויסות הריבית הזו? כל זאת ועוד בהמשך הפוסט.
תחילה נבין מה תפקידו העיקרי של הבנק המרכזי.
תפקידו העיקרי קבוע בחוק ״בנק ישראל 2010 התש"ע״, ומטרתו העיקרית הינה לשמור על יציבות המחירים (מטרה עיקרית) וזאת על ידי הכלים המוניטרים שעומדים לרשותו.
אחד הכלים המרכזיים הינו מנגנון וויסות וקביעת ריבית הבנק המרכזי.
בנק ישראל (בנק ישראל = הבנק המרכזי) קובע למעשה את הריבית שניתנת בין הבנקים המסחריים (בנק לאומי, פועלים, דיסקונט וכו…) לבין הבנק במרכזי. כלומר אם הבנקים יפקידו את כספם בבנק המרכזי הם יקבלו על כספם את הריבית שבנק ישראל קבע פחות חצי אחוז, ואם הם ילוו כסף מבנק ישראל הם ישלמו את הריבית שבנק ישראל קבע בתוספת של 0.5 אחוז. למעשה הריבית הזו היא אמצע המרווח בין ההפקדות להלוואות שנותן בנק ישראל.
לצורך הדוגמא אם הריבית שקבע בנק ישראל הינה 5% אז אם בנק מסחרי יפקיד כסף בבנק ישראל הוא יקבל על כספו 4.5% כאשר החישוב הוא 5% פחות חצי אחוז בגין המרווח, ואם הוא ילווה ממנו כספים הבנק המסחרי ישלם ריבית של 5.5%, שהם 5% הריבית שקבע הבנק בתוספת של 0.5%.
לצורך העניין היום הריבית במשק עומדת על 0.25%… תבינו לבד כמה הבנקים המסחריים יקבלו על כספם אם הם יפקידו אותו אצל בנק ישראל…
מטרת קביעת הריבית הזו היא לווסת את המצב העיסקי במשק, כך לדוגמה אם המשק נמצא בהאטה כלכלית, אז כדי לעודד את הצמיחה, הבנק יוריד את הריבית וזאת כדי לעודד את הסקטור הפרטי לצרוך (קניות ובזבוזים…) ואת הסקטור העיסקי להגדיל השקעות, וכך למעשה השוק זז ולא קופא במקום.
איך הריבית שקובע בנק ישראל קשורה או יותר נכון משפיע על המצב העיסקי במשק?
התשובה פשוטה, כל ההלוואות, משכנתאות או כל פעולת אשראי שמבוצעת במשק צמודה באופן כזה או אחר לריבית שבנק ישראל קבע. המושג הזה "פריים + XX" מתקשר למעשה לריבית שקבע בנק ישראל, שבמקרה שלנו היום זה 0.25%, בתוספת הפריים, (פריים = 1.5%) כלומר שאומרים היום את המושג "ריבית פריים" מתכוונים ל1.75% שהם ריבית בנק ישראל בתוספת 1.5% (פריים).
לכן כל הגדלה או הקטנה של ריבית זו תביא להתייקרות או הוזלת צינורות האשראי למשק.
כשבנק ישראל מוריד את הריבית הוא למעשה גורם לאשראי במשק להיות זול יותר, אשראי זול יותר מעודד את סקטור העיסקי לקחת הלוואות כדי להגדיל את פעילותם, למשל למטרת הקמה של עוד מפעל, הגדלת מספר המועסקים, הגדלת היקפי הפעילות וכו'…
בפן הצריכה הפרטית של משקי הבית, ריבית נמוכה גורמת לציבור למושג שנקרא "תיאבון לסיכון" שכעת בבנק אנחנו מקבלים תשואה נמוכה, זה גורם למשקי הבית להשקיע בדברים מסוכנים יותר כדי לקבל תשואה טובה יותר על כספם, או פשוט להגדיל את הצריכה שלהם על ידי הפחתה בשיעורי החיסכון.
הסיכון במצב שכזה הוא יצירה של לחצים מצד הביקוש דבר שיכול להוביל לאינפלציה חרף העבדה שמטרתו העיקרית של הבנק המרכזי – לשמור על יציבות מחירים.
לכן במקרה של עודפי ביקוש הבנק מעלה את הריבית כדי למתן את הצריכה הפרטית וההשקעות במשק, כאשר הבנק מעלה את הריבית הוא למעשה מייקר את האשראי (עלות הכסף) ובכך מאט את הביקושים.
לחיות בסביבת ריבית אפסית.
האם הורדת הריבית לרמה אפסית במשך כלכך הרבה זמן משמש ככלי יעיל לפעילות העיסקית?
לדעתי ולדעת מומחים נוספים, כלי זה של העמדת ריבית אפסית כבר איבד את יעלותו וכעת אסביר:
מאז משבר הסאב פריים שהתרחש ב2008, כלל המדינות המערביות הורידו את הריביות לשפל היסטורי של קצת מעל ה 0 אחוז, (באירופה הריבית שנקבעה שם הינה שלילית, שזה נוגד את התפיסה הכלכלית המקובלת…) מאז ועד היום עברו 11 שנים, 11 שנים של ריביות אפסיות במשקים השונים.
אז נכון בהתחלה כשהיו גופים עיסקים וחברות גדולות ש"עמדו על הגדר" לעניין ביצוע פרויקטים של התרחבות ופיתוח הם ביצעו את אותם פרויקטים גדולים כאשר הריבית התחילה להיות אפסית, אבל כיום לאחר 11 שנים מעטות החברות שמנצלות את הכלי הזה על מנת להתפתח מכיוון שמי שכבר רצה לגדול ולצמוח. יצל זאת בעבר וכעת כבר הכלי הזה אינו אטרקטיבי לאחר כלכך הרבה שנים.
מצב כזה בכלכלה נקרא "מלכודת נזילות", זהו מצב שלא משנה עוד כמה יורידו את הריבית זה כבר לא אתן שום דחיפה משמעותית להתקדמות המשק, יש את המקצינים שיאמרו שהבנקים המרכזיים איבדו את הרלוונטיות שלהם כשחקן המרכזי לייעול והמרצת השחקנים השונים במשק.
מה אנחנו יכולים לעשות עם זה ?
לשונאי סיכון שבניכם ששמים את הכסף בפקדונות בבנקים הייתי אומר ש…. אתם מפסידים כסף, אתם מקבלים מעט תשואה על הכסף שלכם ולמעשה בפועל אתם מפסידים מפקדונות אלו, , מכיוון שהאינפלציה גבוהה משיעור הריבית על הפקדונות בבנקים מה שיוצא הוא שלמעשה אתם באמת מפסידים כסף כאשר אתם שמים את הכסף בבנק… כן הייתי שוקל לבחור באפיקי השקעה בתוך שוק ההון אפשר אפיקים סולידיים (סיכון נמוך) זה עדיין ייתן יותר ממה שתקבלו בבנק וברמת סיכון שהיא די סבירה.
לאוהבי הסיכון שבנינו אם זיקה עיסקית כלכלית הייתי אומר שבתקופה כזו שהעלות לקבל כסף (לקבל הלוואה במילים אחרות…) הינה אפסית, כן הייתי שוקל לקחת הלוואה בתנאים נוחים (זאת לאחר שסקרתי את מרבית הבנקים) על מנת להשקיע השקעות בקרנות או תעודות סל מסוימות, הריביות שאקבל גבוהות בדרך כלל מהריביות שאאלץ לשלם על ההלוואה בבנקים כך שיוצא לך רווח על מרווח הריביות בין מה שאני מקבל למה שאני משלם – שוב כאמור קיים סיכון תמיד שהשווי השקעה שלך יפחת כתוצאה מתנודות בשוק מה גם שיש מספר אינדקטורים שמצביעים שאנחנו בדרך למיתון ולכן יש לפקוח עיניים ולהמתין.
על אחד האינדיקטורים המשמעותיים אדבר בפוסט הבא…
בברכת שבוע טוב ושנה טובה
האמור בפוסט זה אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.